אלך ואקלל את קבריכם – רוני אקריש

הלכו לאבדון בדרכי רצונותיהם הטמאים,
שוטטו בין הנאות מוטעות בטירוף דעת.
כפופים, ללא צלם אנוש, לזעמם האפל,
הזוהמה מריחה את הסירחון של האיסורים.

הוא, מרגל אחריה, מקיף את קורבנו התם,
קרבתו לאינטימיות הגוף מפתה את הטורף.
הוא מתקדם, בצעדי קטיפה, בטוח היטב,
בהגעתו אל העצם הנחשק, כי כך ישיג את הנאתו.

אינו יכול לרסן את המחווה, הוא מתמוגג,
ידיו מתהלכות בנתיבי ההרים והעמקים.
הוא מזלזל בסירובה ובבכייתה, מתעלם מהם,
כדי לחוות טוב יותר את עצמו כזוהמה מושחתת.

פרא אדם הרודף את הבתולה המפוחדת.
קורבנות טהורים של שנאת נשים עממית ובהמית,
אך הוא לא יטעה יותר את האנושיות המתקוממת.
הוא יובא לדין ויירקב שם, בגיהינום, לעולמי עד.

רמת ממרא 15.11.2022