במוקד הדיון יחסי הגומלין בין ארבעה מגזרים: בין יהודים לערבים; בין דתיים לבין חילוניים; בין יוצאי אירופה (האשכנזים) לבין יוצאי ארצות האיסלאם (המזרחיים). ולבסוף, נצייר בקווים כלליים את התפתחותה של קהילת יוצאי חבר המדינות, המטלטלת בין נטייה להשתלבות בחברה הישראלית הוותיקה לבין נטייה לשמר את המסורת התרבותית הייחודית שלה בתוך גבולות מוגדרים במידה זו או אחרת.
המאמר מופיע כפרק בספר פלורליזם בישראל: מכור היתוך ל »מעורב ירושלמי ».