ישעיהו פרק א- שני כתבי אישום חמורים.
פסוקים י- יז: עיוות ערכי. העם ומנהיגיו מעדיפים את עבודת האל במקדש. אבל הוא בכלל לא מעונין בה. « לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' » (פסוק יא) למה? כי « יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ » (פסוק טו). מה אלוהים באמת רוצה? « דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט … שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה » (פסוק יז). צדק חברתי שיהיה פה.
פסוקים כא- לא: הנהגה מושחתת. אין שופטים בירושלים. אין מסחר הוגן. יש שחיתות « שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים » (פסוק כג). איך זה יתוקן? בהתערבות מלמעלה « וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ … וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה » (פסוק כה-כו).