אלימות מילולית ופיזית בין ילדים!! מאת רוני אקריש

by Rony Akrich
0 comment
אלימות מילולית ופיזית בין ילדים!!  מאת רוני אקריש

עבור יותר מדי תלמידים ברחבי המדינה, בית הספר פירושו סכנה! אחוז גבוה מדי של צעירים אומרים שהם חוששים מאלימות בבית הספר או בסביבתו. להלן מספר רעיונות לצעדים אפשריים עבור התלמידים, ההורים, המורים והממשלות הרוצות לנקוט צעדים כדי להפוך את בתי הספר לבטוחים יותר. איך נמגר את הנגע הזה?השוויון הוא חיוני לקידום הסובלנות, הגיוון, האנושי והדעות, בבתי הספר. את העיקרון לשוויון יש ללמד ולהחיל במסגרת המשפחתית תחילה, המערכת החינוכית, בשלב שני, תעמיק ותחזק כל אותן תכנים מידתיים. עלינו להכיר בכך שכולנו שווים! ההבדלים בינינו, כולל בתרבות, מגדר, זהות, מוגבלות, נטייה מינית, גזע, מוצא אתני, סטטוס הגירה ודת הם אלו ההופכים אותנו לפרסונה ייחודית. הבדלים אלה צריכים להיות מקור להילולה, ולא לקרע בעם. באחריות התוכניות הלימודיות שלנו, המורים שלנו, החברה שלנו, התקשורת והמוסדות כמו הממשלות, לעודד, ליישם, ללמד ולהבטיח שבית הספר יהיה מרחב בטוח וכולל לכל תלמיד. כמו כן, באחריותם למנוע ולחסל את הסטיגמות המונעות מאתנו לממש בהצלחה שוויון בכיתה ובמדינה.על פי העיקרון של דו קיום רגועה ומכבד, וכמוסדות שבכוחם לחולל שינוי, על בתי הספר, בשיתוף פעולה עם ההורים, התלמידים והחברה בכללה, לפקח, לתמוך ולהגן על כל התלמידים, בין אם אלה חווים אלימות ובין אם אלה מבצעים זאת.אנו מחויבים להתייחס בכבוד וברגישות לכל אזרחנו ולהשמיע את קולנו כאשר הדבר אינו פוגע, משמיץ ומגדף. האכפתיות היא אותה אחריות המוטלת על כל אחד מאתנו. בואו ונתחייב לגמור עם הדעות הקדומות, הפחד והקורבנות המקיפים כל דיווח לאלימות. נאמר לתלמידים, לכו וחפשו דמויות סמכותיות שאתם נותנים בהם אמון, בין אם מורים, מדריכים, נציגי קהילה או תלמידים אחרים, אם אתם שומעים או עדים לאלימות בבית הספר או בסמוך לו. נתחייב גם ליצור ערוצים שמובילים על ידי נוער לדווח על אלימות.נתחייב ליצור ולתמוך ביוזמות המקדמות לכידות, סקרנות וכבוד הדדי בבית, בבית הספר ובתוך קהילותינו, כולל ברשתות החברתיות. נגן אחד על השני ונזהיר אחד את השני! נדרוש מההורים, האפוטרופוסים, בתי הספר, המוסדות, קובעי מדיניות וקהילות, להכיר בצעירינו כאנשים בוגרים ולהכיר בזכותם לשוויון, בזכותם לכבוד ובזכותם לחיות בהרמוניה בסביבה נקיה מכל אלימות.נדרוש לטיפול הולם בכל מקרי של חשד לאלימות, בבדיקת נאותות, מבלי שהילד יישא בנטל לבדו. לשם כך אנו מבקשים שבתי הספר יונהגו וינוהלו על ידי כללי ברזל, תקנות ותוכניות פעולה ברורות המאפשרות יישום רפורמות ופניות משפטיות במטרה לספק לכל התלמידים סביבת למידה בטוחה. נדרוש מפוליטיקאים להעביר ולאכוף חוקים המגבילים את נוכחותם ושימושם של כל סוגי כלי נשק בבתי ספר, לא כולל אך ורק כלי ירייה וסכינים. נבקש בטיחות בדרכים המובילים לבתי הספר.איננו רוצים אף נפגע מבין הילדים והצעירים שלנו, בשום צורה שהיא. אנו גם תובעים להגן עליהם על ידי חקיקה והענשה רצינית נגד העבריינים למיניהם. לנוכח מציאותנו העגומה, מלאה באלימות ובפשיעה, ללא ביטחון אישי מובטח, אנו רוצים שמסדרונות, כיתות ושירותים, כולל שירותים מעורבים, יהיו מוארים כראוי. במידת הצורך, אנו רוצים שיינקטו באמצעי אבטחה על ידי התקנת מחסומים ומצלמות והצבת אנשי אבטחה מוסמכים, למשל. יש להנחות את צוות בית הספר והתלמידים כיצד להתנהג בשעת חירום.אנו דורשים ממורים ומדריכים לקבל הכשרה מתמשכת ולהיות מסוגלים לזהות תלמידים שנפגעו מאלימות בבית הספר, לתמוך בהם ולהפנות אותם לשירותים המתאימים, באותה מידה להיות ערניים למעשים, להתנהגויות ולדיבורים אלימים. ההנהלה אמורה להגיב מיד בהגנה מרבית בעד הנפגע, בחומרה רבה כנגד הפוגע המרושע ולדווח מידית לרשויות. »האלימות פתולוגית באופייה והיא משמשת כתחליף לפעילות הפורה והיוצרת. זו האלימות המפצה שמקורה באימפוטנציה של האדם ומטרתה להוות פיצוי. אדם שאינו יוצר, לא נותר לו אלא להרוס. ביצירה ובהרס ישנה חריגה מהחיים. בשניהם קיימת האפשרות להימלט מן הסבילות הגמורה ובו זמנית להרגיש חזק » (אריק פרום (1900—1980) ‘לב האדם’)

Related Videos