כבר בימי בן-גוריון, לפני כ- 60 שנה, לא שפר מעמדו של התנ »ך בקרב בני הדור, ובכלל זה הנוער. על כך התלונן בן-גוריון והעיד בצער כי « אין דורנו מכיר את התנ »ך […] ובלי ידיעת התנ »ך לא תיתכן ידיעת עצמנו, ידיעת מקורנו, רוחנו, ייעודנו ועתידנו. » כדי לנסות ולתקן את המצב ביקש בן-גוריון לרתום למשימה את אנשי הרוח, והפציר בהם « כסופרים, כציירים, כפסלים, כמוסיקאים, כאנשי בימה, כהוגי-דעות וכמחנכים » להביא את « דבר התנ »ך לדורנו […] בכל אמצעי האמנות וכושר (=וכישרון) הרוח » ולהפיץ בקרב הדור הצעיר, בארץ ובתפוצות, « את אורו המבהיק של ספר-הספרים », שהרי רק כאן, במולדת המתחדשת, « התנ »ך זורח באור עצמו » ורק כאן « ניתן לנו לעמוד על אורו האמיתי והמלא של התנ »ך כפי שרק דורנו הנגאל מסוגל לראותו ».
previous post