כדי למצוא את עצמו, על ההוגה להתמודד עם הדברים הגרועים ביותר בתוכו, אחריות מייסרת ליצור אותו מחדש. לכן האדם בורח מן הבדידות אל עבר ההתקהלות, אל עבר הצאן הרועש, הוא בורח גם מן העבר ומן העתיד אל עבר העכשוויות, המידיות, באמיתות שווא וללא רוח, כל אלו מושלים בחיי אדם על ידי הבלתי אנושי. כלומר נטייתו של האדם לברוח מן הדרור המאיים על ידי מציאת תירוצים, על ידי מתת מהות מוטעית.