שיח על מאמרו של רוני אקריש: אימפריית הטוב ועצלות האומץ

קישר למאמר: https://acrobat.adobe.com/id/urn:aaid:sc:AP:611b58a4-bb4a-4dea-8a9f-10bbcd9a8e76
המערב אוהב לספר לעצמו שהוא מצפון. הוא רואה את עצמו כצופה מעל של העולם, כמבצר של עקרונות, ככבאי מוסרי של אסונות רחוקים. הוא מדמיין את עצמו כאחווה אנושית גדולה, עומדת זקופה מול עריציות, מול דיקטטורים, מול משטרים הטוחנים את עמיהם כדי להיאחז בשלטון כבטֶרף. הוא מביט במראה של הנאורות כמו נרקיס במים: חירות, שוויון, אחווה. הוא הופך זאת לסיסמאות, למוזיאונים, לטקסים, לימים בינלאומיים. והוא חי מזה כמו שחיים מיוקרה: בהצגתה לראווה.