א. תפילת חנה (פסוקים א–י)
תפילה זו היא שירת הודיה על לידת שמואל, אך היא גם שיר נבואי ועיוני, העוסק בגורל האדם ובצדקת ה’.
נקודות עיקריות:
ה’ משפיל ומרומם, מחיה וממית – הוא הריבון על גורל בני האדם.
יש בה מסר מוסרי עמוק: האל אינו נענה לכוח, לעושר או לגאווה – אלא ללב נשבר וצנוע.
בפס’ י’, מופיע הביטוי הראשון בתנ »ך של המושג « משיח ה' » – רמז מוקדם למלוכה שתבוא.