שיח על… »חטוף » מאלי שרעבי, כתב אישום וקריאה להתפכחות שיעור באנושיות במעמקי הרוע מאמרו של רוני אקריש

קראתי את « חטוף » של אלי שרעבי בשבת אחת שלמה. ספר זה איננו עוד קריאה, אלא חציית תהום. נכנסים אליו כמו שיורדים במסדרון ארוך ללא חלונות, עם התחושה שהאוויר הולך ואוזל והאור מתפוגג. דפדפתי בו כאדם היורד במדרגות האינסופיות אל התהום, והבנתי שאין זו עדות בלבד אלא צעקה. מהר מאוד הרגשתי את הרעב, את הבושה, את הייאוש. הרגשתי גם את הכניעה החרישית החונקת את הגרון כאשר אינך יודע אם אתה עוד אדם. ובכל זאת, בלב החשכה צצה מציאות אחרת: אחווה.