CYCLE D’ETUDE TANACH’IQUE No 3
פר’ ו’ (ט) אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח: Revolution morale pour l’humanité
פר’ ד’ (כג) ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי:
(כד) כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה: Pas non plus d’une très grande moralité
Rashi: Ecoutez ma voix Parce que ses femmes s’étaient séparées de lui et lui refusaient des rapports conjugaux, étant donné qu’il avait tué Qayin et son propre fils, Touval Qayin. Lèmekh était aveugle et Touval Qayin lui servait de guide. Il aperçut un jour Qayin et, le prenant pour une bête sauvage, il dit à son père de bander son arc et de le tuer. Lorsque Lèmekh apprit que c’est Qayin, son aïeul, qu’il avait atteint, il frappa ses mains l’une contre l’autre et, écrasant son fils entre elles, le tua. Alors, ses femmes se séparèrent de lui et il essaya de les apaiser en leur disant : « Ecoutez ma voix ! » — Revenez à moi ! L’homme que j’ai tué, « est-ce par « ma » blessure » ? Cette blessure était-elle intentionnelle pour qu’elle soit appelée « mienne » ? Et le jeune homme que j’ai tué, a-t-il été tué par mon coup, c’est-à-dire par ma main ? C’est pourtant sans intention que j’ai agi, et non de manière délibérée ! Ce ne sont ni « ma » blessure, ni « mon » coup ! [Les deux distiques du chant de Lèmekh sont par conséquent des interrogations] (Midrach tan’houma Beréchith 11).
(כב) וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה: Il saura travailler le métal, le cuivre et le fer.
(ב) עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם וקבל (עליו) שכר כלם: (פרקי אבות ה, ב’)
פר’ ד’ (ו) וינחם ידוד כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו: l’Eternel s’affligea
(ז) ויאמר ידוד אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם:
(כו) ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם ידוד: Balbutiements religieux se terminant dans l’idolâtrie
פר’ ו’ (ח) ונח מצא חן בעיני ידוד: Long chemin jalonne d’épreuves et de chutes jusqu’à Noah devenu le seul lot de consolation et d’espoir
Les tentations de la terre: rester tourné vers le monde céleste tout en étant l’homme de la terre
פר’ ב’ (ג) כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל: L’élevage de consommation et l’agriculture
פר’ ה’ (כט) ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ידוד: Jusqu’à Noah, l’homme ne possédait pas d’instruments de labour. C’est lui qui les a fabriqués.
פר’ ט’ (כ) ויחל נח איש האדמה ויטע כרם:
(כא) וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה:
(יד) חביב אדם שנברא בצלם חבה יתירה וכו’ שנאמר בצלם אלהים עשה את האדם – פירש »י חביב אדם שנברא בצלם. לכן מוטל עליו לעשות רצון קונו. ע »כ. ובכל אדם אמר ר »ע. וכמו שהוא הראיה שממנו הביא שהוא נאמר לבני נח לא לבני ישראל לבדם ורצה ר »ע לזכות את כל אדם אף לבני נח. ומאמר מלא אמר הרמב »ם בפ »ח מהלכות מלכים [הלכה י’]. וז »ל צוה משה רבינו ע »ה מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח. (תוספות יום טוב: אבות ג’, יד’)
פר’ ט’ (כו) ויאמר ברוך ידוד אלהי שם ויהי כנען עבד למו: (כז) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו:
Shem = sainteté, yaffet = l’esthétique…, Ch’am = perversion (le saint, le profane et l’impur)
previous post