אותם רבנים ואדמו »רים, רועים רוחניים, שהייתה להם אפשרות לצאת מן הגטו ולהציל את עצמם, אך הם סירבו לנטוש את צאן מרעיתם, מילאו בכך את ייעודם לעודד ולחזק את בני קהילתם בעצם הימצאותם יחד עמם בשעות הקשות והנוראות. קשה להעלות על הדעת שמאן דהוא יראה באותם אנשים – הורים, אחים, מורים ורבנים – שהעדיפו להישאר עם יקיריהם, מתאבדים שהביאו על עצמם את מותם. כך יש לדון את אותם מורדים בגטו ווארשה שביקשו לתת משמעות לחיי השעה שלהם. מבחינתם, כאשר הגנו על חייהם תוך פגיעה באלו שקמו עליהם להרגם, יש בדבר זה עצמו משום הגשמתו של ערך החיים ושמירה על כבוד האדם שנברא בצלם א-לוהים.
לסיכום, דומה שיותר ממה שיש כאן ויכוח הלכתי ענייני, יש כאן ויכוח בשאלות פילוסופיות, מוסריות ורוחניות שמעורבים בו תפיסות אידאולוגיות שונות, ובמידה זו או אחרת יש לו השלכות על עמדות פוליטיות שונות.
juif, arabe, israel, palestine, hebreu, territoires, paix, guerre