קישור למאמר:
https://acrobat.adobe.com/id/urn:aaid:sc:ap:38902b8f-3c9d-43d3-886e-5a456c7c781b
אני מבקש להוקיע בטקסט הזה סטייה עמוקה החוצה תקופות, דתות, אידאולוגיות וחברות אנושיות: הפיתוי להפוך אמונה, תפיסת עולם או רעיון למנגנון של שליטה מוחלטת. נקודת המוצא שלי פשוטה: כל אמונה וכל רעיון נולדים מתוך צורך אנושי אמיתי. האדם זקוק למשמעות, לצדק, לכיוון, לסדר וללכידות פנימית. הוא איננו חי רק מן העובדות, אלא גם מן הפרשנות, מן הזיכרון, מן הערכים ומן התקווה. במובן זה, האמונה איננה חולשה אלא חלק יסודי מן הקיום האנושי. אך אני מבקש להראות כי צורך זה עלול להתעוות. וכאשר הוא מתעוות, האמונה חדלה להיות אור והופכת לכוח של שליטה.
