במשך אלפיים שנה שקע העולם היודי לתוך החשיבה המצומצמת של ימי הביניים, עיקר העיסוק נע בין דיונים שכליים קרים לבין שקיעה בייאוש מוחלט, הדת היהודית שפעם בערה באש הדמיון והלהט של שלמויות נשגבות, עברה לעסוק בהבטחות לחיי עולם הבא מעבר לאופק המציאות.
מבחן האמונה הפך להיות המידה שבה האדם מקבל על עצמו את עיקרי הדת שנקבעו על ידי כהניה.
לא האופן שבו הוא חווה את חייו והשאיפות הפנימיות שבוערות בקרבו,
החיים הדתיים הפכו להיות מסכת של מעשים שעל האדם לקבל על עצמו בזמנים קבועים ולא השתוקקות וצמא לשלמות העולם.
previous post