« המושיע שבפנים בונה בית לילדה הפצועה » רחשי ליבה של אביגיל אקריש

בפעם הראשונה אמרתי לעצמי:
אני בוחרת בי.
צניעות היא שלי.
היא פנימית.
ואני אחליט מה צנוע עבורי.
זה כאב.
זה כעס.
אבל זה גם ריפוי.
כי הכאב אומר שהלב שלי כבר לא מפחד,
שהנשמה שלי עומדת על שלה,
שאני סוף־סוף חופשייה להיות אני.
לכל מי שחי תחת שליטה, פחד או כת —
גם אם רק צעד אחד קטן, גם אם רק מילה אחת אמיצה —
כל בחירה שלך לעצמך היא ניצחון.
כל צעד קטן הוא אור, גם אם העולם מסביב חושך.