« שיח על מאמרו של רוני אקריש: « איך האסלאמיזם הפך את הקודש למנגנון דיכוי

יש להפסיק את הלשון המרוככת.
יש להפסיק את הזהירויות הפחדניות.
יש להפסיק לדבר על האסלאמיזם כאילו היה רק סטייה רוחנית, עודף מצער של דתיות, או קנאות שולית שאפשר להסתפק בגינוי מנומס כלפיה. האסלאמיזם איננו תוספת של אמונה. הוא אידאולוגיה של שליטה. וכמו כל אידאולוגיה של שליטה, בכל מקום שבו הוא מתבסס הוא מניב את אותם פירות של מוות: פחד, שעבוד, השפלה, אינדוקטרינציה ורצח.