מפגש 107: הרב שמואל עוזיאל – מבוא להגותו של עמנואל לוינס | הערנות החברתית כיסוד הצדק

by Rony Akrich
0 comment

Pickett KE, Wilkinson RG. Income inequality and health: a causal review. Soc Sci Med. 2015 Mar;128:316-26:
ברובו המכריע, ועם עקביות רבה, (מספר רב של מחקרים) מאשרים שחברות לא שוויוניות מצליחות פחות מאחרות. ועוצמת הראיות בכיוון הזה מחייבת אותנו להסיק שמעבר למתאם הסטטיסטי הפשוט, אנו נמצאים בקשר סיבתי של ממש. התגברות אי השוויון פוגע בחברות: הוא מדרדר את בריאות בני האדם ורווחתם.
אי-שוויון, פועל במיוחד על כל הבעיות המועברות במדרג חברתי, כלומר בעיות שהופכות תכופות יותר כאשר יורדים בסולם החברתי, כמו בעיות בריאות רבות ( השמנת יתר, אלכוהוליזם, סוכרת …), אלימות, חולשה בילדים, שיעור הכליאה, מחלות נפש ובעיות פסיכולוגיות, התמכרות לסמים … השפעות האי-שוויון אינן משפיעות רק על מיעוט העניים ביותר : היכן שפערים בהכנסות גבוהים יותר, האוכלוסייה בכללותה סובלת יותר מתחרות חברתית ומחוסר ביטחון עצמי. בעיות בריאות, דפוסי התנהגות אלימים או ביצועי מבחנים בבית הספר של תלמידים אינם רק תוצאה של דירוג חברתי. משקל הפערים עולה בחברות בהן ההבדלים במעמד החברתי בולטים יותר.

לפני שאקרא את הטקסט, שבאמצעותו עלה בדעתי הרעיון המוזר, או ההעזה המוזרה, להציג את ירושלים בהקשר של ערי המקלט, או בניגוד לערים אלה, ברצוני לציין את המשמעות האקטואלית שלהקמתן ולהכרה ב״נקמת הדם״ יכולה להיות עבורנו, מעבר לאזכור מנהגים ציוריים שאבד עליהם הכלח.
מעשי ההריגה הללו, שבוצעו שלא ברצונם של ההורגים, כלום אינם קורים גם באופנים אחרים מאשר באמצעות גרזן הניתק מן הידית שלו ומכה בעובר ושב? בחברה המערבית, החופשית והמתורבתת – אך שאין בה שוויון או צדק חברתיים של ממש – האם יהיה זה אבסורדי לשאול את עצמנו אם היתרונות שמהם נהנים העשירים לעומת העניים – ובעולם המערבי כל אחד הוא עשיר ביחס למישהו אחר – האין היתרונות הללו הסיבה העקיפה לגסיסה כלשהי של מישהו היכן שהוא?

Related Videos