בסופו של דבר, « מפני שיבה תקום » אינו ציווי חברתי בלבד אלא ציווי פנימי. הוא אומר לך: קום בפני הזמן. קום בפני העומק. קום בפני עצמך העתידי. קום בפני האפשרות שתהיה יום אחד אדם שנושא על פניו את כל מה שעברת, את כל מה שלמדת, ואת כל מה שהחיים בנו בך. ובאותה מחווה פשוטה של עמידה, אולי תתחיל ללמוד את מה שהחכמה הגדולה תמיד רצתה ללמד: שהחיים ניתנים למי שמסכים להתבגר.