האפוריזם של רוני אקריש

הנושא איננו הרפורמה אלא זהותה של מדינת היהודים לעתיד לבוא, אך נושא זה ידרוש אורך רוח תוך התכנסות כל הכוחות, ישוב הדעות, התבוננות עיונית ורצון עז להוליד « חוקה עבריה » לישראל שתבטא את המכנה המשותף הגדול ביותר.
ללא פרספקטיבה כוללת, ללא תובנות באינטרסים הפוליטיים מבית ומחוץ, ללא מודעות בכוחות הפיננסיים המתפעלים את השטח מבית ומחוץ. אז יהודים מסוחררים, ישראלים מותעים, מפגינים את כעסם ואת תיעבתם כנגד רוב שבחר באופן דמוקרטי, ברוב יהודי, עממי ומלא אחווה, בממשלת השלטון בישראל.
הם מכפישים את המדינה היהודית, שנוצרה על ידי היהודים עבור היהודים, בעיני כולם.
קורבנות המניפולציות, הם יורקים את הארס שלהם, את הסיסמאות הריקות והתוקפניות שלהם.
אחדים מהם, בין המחליאים ביותר והנפגעים ביותר, מניפים את דגל פלסטין, סמל הטרור הרצחני והאידיאל של רצח העם היהודי.
דרמה עצובה בהיסטוריה שלנו, בימים אלו, מספר יהודים מובלים כצאן כדי להכריז על « אי ציות אזרחי », נגד כל פשרה, כל אחדות, כל אהבה, כל שלום וכל רעות. האם קיימים עדיין, כאן בתוך מדינת ישראל, יצורים יהודיים השונאים את עצמיותם הזהותית ומכשירים את הלקאתם העצמית? צאצאים נאמנים ומתגעגעים לבכיינות היהודית, להתחנפות אל מול האדון הגוי! « בני בלייעל » אלו לא נרתעים מכל הקרבה, אך הם, לאמיתו של דבר, רק « צאן מורד », מנוהל על ידי כוחות אוקולטיים, « חוגגי » החפלה הצרכנית במפגן מתנשא! היינו אומרים אין צורך באויב מול « אחים » מתכחשים, זה נכון אך אל דאגה, בינתיים, לא ינומו ולא ישנו אויבי ישראל! השאלה היא, האם רק המלחמות ישמרו עלינו, האם רק המלחמה שתבוא בקרוב ממש, תציל את אחדותנו! האם גורלנו הוא להיות, בסופו של דבר, עם מפוזר ומפורד בין העמים, כי אין בכוחנו ובדעתנו אפשרות לחיות ביחד, כי איננו עם נבון וחכם?! (רוני אקריש)