יוסף יובל טובי הוא פרופסור (אמריטוס) לשירה העברית בימי הביניים בחוג לספרות עברית והשואתית באוניברסיטת חיפה; ראש מרכז בן־שלום לחקר יהדות תימן במכון בן־צבי, ירושלים; ראש החוג ללשון ולספרות העברית במכללת אלקאסמי, באקה אלגרביה.
תחומי עיסוקיו האקדמיים העיקריים הם בזיקות הרוחניות, התרבותיות וההיסטוריות שבין היהדות לאסלאם בימי הביניים ובזמן החדש. הפרסומים העיקריים: יהודי תימן במאה הי »ט (תל אביב תשל »ו); The Jews of Yemen: Studies in Their History and Culture (Leiden 1999); הספרות הערבית־היהודית בתוניסיה 1850–1950 (לוד תש »ס. יחד עם רעייתו דר’ צביה טובי); קירוב ודחייה: יחסי השירה העברית והשירה הערבית בימי הביניים (חיפה תש »ס); Proximity and Distance: Medieval Hebrew and Arabic Poetry (Leiden 2004); Between Hebrew and Arabic Poetry: Studies in the Spanish Hebrew Medieval Poetry (Leiden 2010); The Judeo-Arabic Literature in Tunisia 1850–1950 (Wayne State University 2014). פרופ’ טובי הוא עורכם של שלושה כתבי עת: תימא – לחקר יהדות תימן ותרבותה; בין עבר לערב – המגעים בין הספרות הערבית לבין הספרות היהודית בימי הביניים ובזמן החדש; הגות בחינוך היהודי.
previous post