« יחסי האחווה כפרוייקט אלוקי » מפי רוני אקריש יוזם « קפה דעת » בירושליים

פרשת יוסף ואחיו מוצאת לה את סיומה בסוף ספר בראשית. לאחר מותו של יעקב, חוששים האחים מנקמתו של יוסף, ופחדם מוצא לו את ביסוסו, מאחר שאין מי שיעצור בעדו, כי אב המשפחה נפטר.
‘ויצוו על יוסף לאמור: אביך צווה לפני מותו…’ – « א »ר אילעא משום ר’ אלעזר בר’ שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר (מפני) השלום » (יבמות סה, ב). ‘וידבר על לבם’ – « אמר ר’ בנימין בר יפת א »ר אלעזר: מלמד, שאמר להם דברים המתקבלים על הלב: ומה עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד, נר אחד האיך יכול לכבות עשרה נרות? » (מגילה טז, ב). השלום בא על מקומו והאחווה שוררת שוב בין האחים, ‘וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו’ (נ, כב).