הרבה תובנות נבנות מהמילים. מילים אינן ניטראליות והן נושאות מטען ערכי. הביטויים המשמשים היום את השיח נבחרו בקפידה, בין במודע בין שלא במודע, מתוך רגישות למטען האסוציאטיבי שהם נושאים בתוכם. לכן יש להבהיר מספר עניינים לשוניים:
אין « קהילה » להט »בית. יש לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג’נדרים וביסקסואלים. השימוש במונח « קהילה » יוצר הנחה מוקדמת הקובעת מראש את קיומן של זכויות אינהרנטיות לקהילה, ובכך הסתיים הדיון. קבלת המינוח כבר היטה את הכף לטובת צד אחד עוד בטרם החל הדיון. האמת היא שאין מדובר בקהילה כי אם בנתון הנלווה אל בני אדם מסויימים. באותה המידה, לא ניתן לדבר על קהילת בעלי העיניים הכחולות או על קהילת בעלי קבוצת דם +A או קהילת אספני הבולים.
מובן מאליו שאין מניעה מבני אדם להתאגד מסביב לכל נושא שהוא. אבל אין זה הופך את ההתאגדות הזאת לנתון יסודי בקיום האנושי, כדרכן של קבוצות לאומיות. ביוון העתיקה, היתה מצויה התופעה של גברים נשואים שקיימו יחסי מין עם נערים, אך יצריות זו מעולם לא הגדירה אותם כקהילה, למרות הנפוצות של התופעה.
הגדרת זהות קבוצתית מסביב לנטייה מינית, יש בה השפלה של הזהות האנושית. באותה המידה לא יהיה ראוי לדבר על קהילה הטרוסקסואלית, למרות שהיא מהוה את הרוב המכריע של בני אדם. אך לא נתון מיני מגדיר את הייחודיות האנושית. זוגיות איננה מכונת סקס, כי אם ערך עליון.
בכלל, השיח הציבורי על סקס, יש בו בוטות והשלכות חינוכיות שיש לתת עליהן את הדעת גם עבור מי שהחד-מיניות מקובלת עליו. השימוש במינוח « להט »ב » הוא רק ניסיון קוסמטי לעקוף את הבעיה.