נקודת המוצא למחשבה שמציע לוינס , ולו מן הבחינה הצורנית , היא מודל האמנה החברתית , שלפיו החברה נתפסת כאילו נוצרה באירוע מכונן . ׳האמנה החברתית ‘ היא מעין ניסיון לחשוב על אוטופיה שמעבר למקום , המתקיימת בטופוס , במקום . תומס הובס קובע כי הניתוח הפילוסופי של חברה צריך להתחיל מבני אדם יחידים — כיצד הם פועלים כיחידים ? מדוע הם מתאגדים בחבורה ? מה הם מוכנים לשלם תמורת ההתאגדות הזו ? ובסופו של דבר , מהי דמות החברה בפועל כתוצאה מהתאגדותם ? בתוך השדה הזה לוינס חוקר את האפשרות האתית של חברה וקהילה . מבחינה מבנית ניתן לומר כי הוא מבקש לתאר ‘ אמנה חברתית ‘ מסוג אחר