מפגש 116: הרב שמואל עוזיאל – מבוא להגותו של עמנואל לוינס | קריאות תלמודיות: יהודי חייב להיות מהפכן?

בעקבות המפגש עם שושני, החל גם לוינס לשאת הרצאות, שבהן עסק בסוגיות אתיקה של זמנו, כמו שאלת הסליחה לגרמנים, מהפכת הסטודנטים ומעמד האשה, באמצעות דיון בסוגיות תלמודיות. באחת מהרצאותיו שנישאה זמן קצר לאחר « מרד הסטודנטים » במאי 68′ בצרפת, ביטא לוינס את סלידתו, גם זאת בהסתמך על קריאה בתלמוד, מכל מהפכה אלימה, גם כזו הבאה בשם רעיונות נעלים.
זה היה הבסיס לפרסומו בצרפת בשנים שבהן המהפכנים עצמם החלו להתאכזב מדרכם. הראשון היה בני לוי, מהגר יהודי ממצרים, ממנהיגי מרד הסטודנטים ומנהיג התנועה המרקסיסטית « השמאל הפרולטרי ». ככל שהמהפכה בוששה לבוא, החלו להתעורר בו הרהורי חרטה, בין היתר גם על הלגיטימציה המהפכנית לשימוש באלימות. הוא חיפש עוגן פילוסופי חדש ומצא אותו בלוינס. כך גם חזר לשורשיו היהודיים, נהפך ליהודי שומר מצוות ובשנותיו האחרונות חילק את זמנו בין « מכון לוינס » ללימודים ב »כולל » ירושלמי.