פסקה זו מתארת באופן עגום את השלטון הרוחני בעם ישראל.
השופט עלי הוא דמות טרגית,
המציב את הדאגה למקדש ולקודשיו במקום גבוה הרבה יותר מזה שהוא מועיד ליחסי אדם לחברו.
בניו, שירשו ממנו את חוסר הזהירות הזה בכבוד האדם,
החמירו מאוד את מעשיהם בתחום זה.
יתר על כן, בני עלי גם הוכיחו כי זלזול בכבוד הבריות, סופו שיביא לזלזול בכבוד שמים,
ובכך חרצו את גורל משפחתם לעונש החמור ביותר שהוטל על משפחה במקרא.
previous post