מפגש 166:רוני אקריש–היסטוריוסופיה של התנ »ך|התפילה כשוק ממוסחר:מהללים אותו ומבקשים ממנו! איפה המתפלל?

להתפלל
שמואל א פרק ב פסוק כה
אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיקֹוָק֙ יֶֽחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְקֹוָ֖ק לַהֲמִיתָֽם
מלבי »ם שמואל א פרק ב פסוק כה
אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים, ר »ל הלא עלי ובניו הם אלהים שופטים בארץ ויפללו על כל חטא אשר יחטא איש לרעהו, ועתה אם לה’ יחטא איש מעתה מי יפלל וישפוט אותו, אחר שהשופטים עצמם בני עלי הם החוטאים לה’ ומי יעשה משפטו ויריב ריבו והלא הכהנים השופטים בארץ רמסו קדש קובעים אלהים. ואמר יתפלל בהתפעל, כי הם צריכים לפלל א »ע כי הם החוטאים
מצודת ציון שמואל א פרק ב פסוק כה
(כה) ופללו יתפלל – ענין משפט כמו ונתן בפלילים (שם /שמות/ כ »א)
הרש »ר הירש) כותב בספרו חורב (סעיף « תפילה » ב »פרקי העבודה »)
על הקשר בין פלילים ותפילה: « הפועל ‘התפלל’ אשר ממנו נגזר השם ‘תפילה’ מובנו על־פי מקור הוראתו ‘לבחון את עצמנו ולשפוט את עצמנו’ או כפי אשר יורה לרוב הבניין ‘התפעל’ להתחרות פנימית: להחליט בקרבנו ולחרוץ משפט, משפט-אמת וצדק על אודות עצמנו
הרב עדין שטיינזלץ
אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ – וּפִלְלוֹ, ידונו וירשיעו אותו אֱלֹהִים, דייני בית הדין, וְאולם, אִם לַה’ יֶחֱטָא אִישׁ – מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ, יעשה עמו משפט, או: מי יבקש בעבורו מחילה? וְהם בשלהם – לֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם, כִּי, אכן חָפֵץ ה’ לַהֲמִיתָם. נגזר עליהם למות בגלל חטאיהם. אולי מיתתם תכפר על עוונותיהם; מכל מקום הם אינם רצויים עוד