« בימים מסוימים ירידה זו מלווה בכאב, אבל היא יכולה גם להיות מלווה בשמחה […] יש לנו עולם אחד בלבד. האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת. לא ניתן להפריד ביניהם […] בזה כל השמחה השתוקה של סיזיפוס. גורלו שייך לו […] כן גם האדם האבסורדי, כשהוא מתבונן בעינויו, משתיק את כל האלילים […] הריהו רואה את עצמו כאדון ימיו […] סיזיפוס מלמד אותנו את הנאמנות העילאית, השוללת את האלים ומרימה סלעים. גם הוא סבור כי הכל טוב. עולם זה, שמעתה אין לו אדון, אינו נראה לו עקר או חסר ערך […] עצם המאבק על הפסגות די בו כדי למלא לבו של אדם. עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר. »
previous post