מפגש 97: הרב שמואל עוזיאל – מבוא להגותו של עמנואל לוינס | אחווה ציבורית או אחריות אישית?

סארטר מדבר על אחריות אישית , לוינס על אחריות כלפי כלל האנושות , ובובר על אחריות דיאלוגית כלפי הזולת . בשלוש הגישות , האחריות מונחת בבסיס ההשקפה על מהות האנושיות . הגישה הראשונה היא זו של סארטר . גישה זו יוצרת מחויבות עזה לאישיות הפרטית , והיא כוללת יכולת בחירה , מודעות עצמית ושיקול דעת , ויכולת לצפות את תוצאות מעשינו . מתוך הגדרה זו נובעת גם תפיסה שלפיה האחר דומה לנו בהיותו סובייקט כמונו , ולכן הוא אדם הזכאי ליחס של אחריות . זוהי גישה אקזיסטנציאליסטית קאנטיאנית מוסרית . אין בתפיסה זו קשר בין אחריות לבין רגשות של אמפתיה , חמלה ואחווה