חבקוק תופס מקום נבדל לחלוטין בין הנביאים, הוא חובק אופק רחב מאוד ומזכיר באופן מסוים, ירמיהו, באשר לחוויותיו האישיות. ראשית, הנביא נוקב ומגנה ללא ערעור את האלימות השוררת בקרב עמו; הוא צועק, « עד מתי? » אך ברגע שאלוהים מכריז בפניו על פסק הדין של הכשדים נגד ישראל, נפשו של איש האלוהים נפגעת מאוד על עמו. בדומה למשה, הוא מגן על עם ישראל לפני ה ‘. אלוהים עונה לו כי ישפוט את אותם עמים שמהם הוא עשה את מוטו; אך חבוקוק עצמו לומד שיעור אישי תקף בכל עת ובכל הנסיבות: « צדיק באמונתו יחיה »…
previous post