בתפיסת העולם של הקטבים, פשרה היא חולשה. בתפיסת העולם של המרכז, פשרה היא עוצמה. אנחנו לא מודדים את ההחלטות שלנו לפי השאלה איזו אידיאולוגיה הן מבטאות, אלא בשאלה איך הן משנות את המציאות. זוהי התפנית של המרכז – החלטות שנמדדות לפי תוצאות, לא לפי דבקות ברעיונות. הפשרה אינה הכרח מגונה, אלא טורבינה המפעילה את עוצמתה של החברה. הדילמות היסודיות שלנו לא נועדו להגיע לפתרון, אלא להניע אותנו לפעולה.