הזכרתי את הדרכים השונות האלה להיות לבד או את הדרכים השונות בהן הייחודיות האנושית שלי מתיישבת וממומשת, מכיוון שקל מאוד לבלבל אותם, לא רק בגלל שאנחנו נוטים להמשך לקלות ולא לדאוג להבחנות [מדויקות], אלא גם מכיוון שאנו תמיד עוברים מאחד לשני וכמעט בלי לשים לב לכך. הדאגה לעצמיות כנורמה האולטימטיבית להתנהגות האנושית קיים כמובן רק בבדידות. אנו מוצאים את תוקפה המופגן על ידי הנוסחה הכללית: « עדיף לסבול עוול מאשר לבצע אחד », שכפי שראינו, מבוסס על הרעיון שעדיף לא להסכים עם העולם כולו מאשר , אם אתה [רק] אחד, להיות [באי-הסכמה] עם עצמך. זה נשאר תקף רק לאדם חושב, הזקוק לחברה של עצמו כדי שיוכל לחשוב. שום דבר ממה שאמרנו אינני תקף ללבדיות והבידוד. »