אנחנו מחפשים יחס כזה המשמר את הנבדלות בתוך דינמיקת הקשר. « היחס לא מנטרל מיניה וביה את האחרות, אלא משמר אותה » . לוינס מוצא יחס כזה בארוׂס, במשיכה שבין הזכרי לנקבי. מה שמיוחד ביחס הזה הוא ההפתעה: « האהבה היא לא אפשרות, היא לא מיוזמתנו, היא נטולת היגיון, היא פולשת לתוכנו ופוצעת אותנו ובכל זאת האני שורד בה » . סוף סוף האדם יוצא מבדידותו במפגש עם אחר שבו הוא אינו יכול ואינו רוצה לשלוט, אחר (או אחרת) הפולש לחיים שלך אך נשאר מסתורי. לימים יכניס לכאן לוינס את המושג « אינסוף », המאפיין את המפגש עם האחר, עם האדם האחר ועם אלוהים ש »אינסוף » הוא אחד מכינוייו.