בילדותי סיפר לי אבי את סיפור אהבתם של אלברטו ואיזבלה בתקופת גירוש ספרד, סיפור שעבר במשפחתנו מאם לבת, עד שהשרשרת נקטעה כשנשות המשפחה נרצחו במשרפות באושוויץ… כדרכם של סיפורי ערש, חדר הסיפור למעמקי לבי ונשאר שם, גנוז, מצפה להתגלות.
עם השנים הכתה בי ההכרה שהסיפור שסיפרה התורה על ההבטחה שנתן הבורא לאבי האומה, הסיפור שסיפר לי אבי על ראשית משפחתנו בתקופת גירוש ספרד, והמציאות שהוא עצמו חווה של עלייה מאפר המשרפות אל מימוש ההבטחה בדור התקומה – אחד הם, ושנקודת אברהם נמצאת בתוכי בעובריות – כמו בתוך כל עברי – מצפה להתממש. נקודה של מסירות נפש, של גדלות, של אמונה עצומה שמעבר לטעם ודעת, של אהבה יוקדת לבורא הנעלם, אך האישי כל-כך. את הרעיון הזה ביקשתי להעביר בסדרת שושלת שומרי הסודות שהאש הוא החלק השני שלו.