הדמוקרטיה היא המובן מאליו של חיינו כאזרחים. היא הפכה לסיסמה המבטיחה לנו שאנו « מצידה הטוב » של הציביליזציה, « נאורים » ולא « חשוכים ». היא נתפסת הן כמשטר והן כסט ערכים המעצבים את אופייה וזהותה של תרבות המערב המודרני כליברלי וסובלני. מסיבה זו ממעטים לדון בה לעומק, כפי שנמנעים לרוב לקיים דיון מעמיק על היסודות המעניקים משמעות איתנה לחיינו. אבל הפילוסופיה מחויבת דווקא לשאול ולחקור את מה שנתפס כמובן מאליו, כבסיס מוצק ולא מעורער של כל חברה וחברה. רוני קליין בחר לדון בשאלת הדמוקרטיה משלוש פרספקטיבות שונות המזינות אחת את השנייה: הדעה, העם, הריבונות.