קנאותו של אדם בשר-ודם לה’ אלוהי צבאות, שבגללה הוא נדחף לעשות מעשים חמורים ביותר, היא עניין בעייתי מבחינה מוסרית ודתית כאחת.
מי רשאי להיות קנאי לה’?
מי רשאי לקחת לעצמו את הזכות לפעול על פי קנאות זו?
בכל עת ובכל שעה – בכל הדורות, אבל בעיקר בימינו – עומדים בני-אדם שדוגלים ודוברים בשם האמונה בה’ צבאות ולוקחים לעצמם את הסמכות להיות קנאים לשמו.