האפוריזם של רוני אקריש

by Rony Akrich
0 comment
האפוריזם של רוני אקריש

טראמפ, המסית הפשיסטי? רוני אקרישמעולם לא נראה מאורע כזאת: יום רביעי, 6 בינואר, קהל תומכי דונלד טראמפ פלש לקפיטול, מושב הקונגרס האמריקני וסמל הדמוקרטיה.מטרתם: למנוע מג’ו ביידן להימנות רשמי כמנצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית.למרות שהתפרצות הפעילים לא תשנה דבר לאחר קולות העם, היא בכל זאת אילצה את הקונגרס לדחות את פסק הדין בכמה שעות גורליות. זה מדגיש, בחדות מיוחדת, את הכחשת המציאות מצד תומכי הנשיא היוצא. היענותם לקריאתו התגלתה כזעם ללא מעצורים, אך בו זמנית הפגינה סוג של קומדיות, של פרסה גרוטסקית. חלקם נכנסו לבניין הפדרלי בתחפושת, אחרים מצלמים את עצמם. גבר אחד במיוחד, לבוש בעורה של חיה, תפס את תשומת ליבם של עיתונאים – שילוב מוזר מחיה ואנוש, שאולי אומר יותר ממה שנדמה. בין הזעף הבהמי לבין הטרגדיה של הבימוי, אין שום הנגדה אלא אותו חוט אינטימי המקשר בין שחרור הדחפים לסירוב ההזוי של מציאות נתונה. טראמפ, שתואר פעם « ליצן סוציופתי », היה כאן המסית הראשי – אף שבסופו של דבר קרא לתומכיו לחזור הביתה. הוא התגלמות מושלמת של מה שהסוציולוגים, ליאו לוונטהל ונורברט גוטרמן המקורבים לבית הספר של פרנקפורט, כינו: « ההסתה הפשיסטית », בספרם המהדהד משנת 1949 « נביאי השקר ». מבחינתם, לאותם מסיתים, יש מטרה אחת ויחידה בשאיפתם לשלטון: לזרוע אי סדר. אין צורך בתכנית פוליטית לשם כך – כל מה שחשוב הוא היכולת לשחרר « דחפים הרסניים » ולרכז את זעם החיות הפרימיטיבית במטרות שרירותיות וסמליות. הם אסטרטגים מיומנים של רגשות, הממהרים לנפץ את גבולות השליטה העצמית, לטובת ביטוי המשחק על החוויה הספונטנית והרגשית, קיצוניות, חציית קווים אדומים והתנהגות אגרסיבית. זאת הסיבה שהמסיתים מתעניינים בעיקר בתחומי התסכולים אצל פשוטי העם, לאור זאת שהפוליטיקאי המסורתי מעלים מעיניו, בדרך כלל, נושאים אלו. נראה שמהלכי השלטון מופנים למדיניות הצרכנית וכלכלת השוק, הם מתנערים מכל אחריות ציבורית, מן הדרישה העממית לגבי חוסר ודאות קיומית-מוסרית ותסכולים המבטאים את המשבר החברתי העמוק. ההסתה משוטטת מסביב אותו משבר כמו זבוב מסביב הזבל. היא מתבוססת בתסבוכת, היא מתענגת ממנו, מעוותת אותו, מחמירה אותו ומנפחת אותו עד כדי פיתוח קשר פרנואידי עם העולם החיצון. לאחר שקהל המסית הועתק למצב הפרנואידי הזה, הוא כולו בשל לנתינת תשומת ליבו אל המדיח. המסיתים הפשיסטים מכוונים לעורר את אותן חוליות נפשיות המוצפנות, לפנות אליהן ולא לקבוצה חברתית ספציפית. הם משחררים את « דחף המוות » הפרוידיאני מכל קשריו. הזעם הבלתי מרוסן במקום הטיעון הרציונלי, הפגנת כוח במקום דיון, פנטזיה במקום מציאות.קו הפעולה של המסית דומה לצורה של « פסיכואנליזה הפוכה » אומר הפילוסוף וסוציולוג מקס הורקהיימר, סובלימציה הפוכה אשר במקום להטמין את ההרס, הוא מהלל אותו. וכפי שציין תאודור אדורנו, הם « מציגים את עצמם כזאבים בודדים, עם אינסטינקט חזק » (« אנטישמיות ותעמולה פשיסטית ») התחדשות החייתיות.המסית הפשיסטי חייב לדרבן תמידית את הגידול הממאיר של זעם עיוור, תסכול נקמני, שליליות חולנית. הוא עצמו חייב להופיע על סף שיגעון, מוחזק לגמרי בפרץ האני האימפולסיבי. טראמפ נתן דוגמה מבריקה לכל אורך כהונתו. « מתרשמים ברצינות מן המסיתים מכיוון שהם מסתכנים בהיותם ליצנים. » (אדורנו), עליו לגלם צורה של « כוחנות גרוטסקית », כלשונו של הפילוסוף מישל פוקו: « ריבונות גרוטסקית לא עובדת למרות חוסר היכולת של מי שמפעיל אותה, אלא עקב אותו חוסר יכולת והרשמים המגוחכים הנובעים ממנה.» « המסית חייב לבייש את עצמו בדיוק כפי שהוא מכה את נחיתותם של תומכיו הפוטנציאליים, הוא « משפיל » אותם ללא הרף על ידי הפניית העלבון לעבר האחרים. » (לוונטהל וגוטרמן) אך עליו להציג עצמו גם כגואל היחיד באוקיאנוס של חושך יצרי, כגיבור המושפלים: « המסית גורם, לעוקבים אחריו, להרגיש שיש בהם משהו ייחודי. עליהם להיות משוכנעים בשייכותם לאליטה, גם אם נטען כי הם כוללים את הרוב המכריע של העם. » דבריו של טראמפ לתומכיו: « אנחנו אוהבים אתכם, אתם מיוחדים » – איננו מקרה לחלוטין!האם מתנותיו של טראמפ הורעלו? העתיד יגיד אך יזהר ישראל, הדמוקרטיה שלנו אינה במיטבה, הסיכונים משמעותיים.האזהרות הרבות והזועקות כתובות באדום על קירות הארץ והשמיים!!

Related Videos