נעה לאה כהן חוקרת את המגרש הביתי שלה, אוצרת אמנות יהודית עכשווית באנדרגאונד של השכונה החרדית, וחולמת לתת נראות לזרמים התת קרקעיים בחברה היהודית.
הפעם הראשונה:
האמת היא שמעולם לא חשבתי שאהיה אוצרת. המקצוע פשוט תפס אותי. אחרי שנות לימודים ארוכות באוניברסיטה העברית ובבר אילן, במחקר על אמנות יהודית עכשווית, תוך כדי הכרות עם שדה שעדיין לא ידע שהוא שדה, הבנתי שאני גם אוצרת.
המחקר הוביל אותי, לפני ארבע שנים ממש במקרה, אל גלריית המקלט, הגלריה הראשונה בשכונה חרדית בירושלים, שכונת מקור ברוך. הגלריה פועלת למעלה מ־15 שנה, באנדרגראונד של שדה האמנות הישראלי ובמקביל גם בשולי החברה החרדית. שם הבנתי איך מתקיימות סצינות אמנות בשולי הקאנון האמנותי של פסגת הר הצופים, ושאחת הסיבות שהנושא עדיין נמצא מתחת לרדאר של האמנות הישראלית והיהודית היא שאין סוכני תרבות משמעותיים כדי להכיר בו, לקדם אותו ולתת לו שם.