האפוריזם של רוני אקריש

עאלק (זרמה) דמוקרטיה!! מאת רוני אקרישהשיח הפוליטי צבוע בדמגוגיה ובדמוניזציה. מצע אידאולוגי, פשרה פוליטית, ייעודים המכילים ולא מפלחים, אלו מילים מגונות שאינן מוצאות את זמנם ולא את מקומם בשיח הציבורי. משהו רקוב, מסריח, מדביק את הדמוקרטיה הישראלית, אף אחד לא יכול להימלט ממנה, כתם בלתי מחיק מתפשט משני צדדיהבואו ונדרוש: הפסיקו את הילודה, « יש מאין », של מפלגות רבות, שברי תנועות, רסיסי החושך, המעוגנים אך ורק באינטרסים הפוליטיים. שאלו על שיטת הבחירות, בניית כוח ממשלתי אמתי ומורה דרך מדיני בלתי תלוי, אלו הם הנושאים הראשיים. לדאבוני, השחקנים הם: סוציאליסטים כביכול מלידה, בעלי הון שלטוני ממשי, אנשי צבא הצמאים לכוח, עיתונאים החפצים למאכלים פוליטיים, האורתודוקסיה המוכנה לכל תרחיש כדי לכלכל את האמת של עצמה ואחרונה חביבה, הדתיות הלאומית המחפשת בנרות משמעותה, אמונותיה ויעודה כנגד גורלה.הדמוקרטיה הישראלית חולה, חסרת נשימה, אך, לרצות לתקן אותה מבלי לנסח ולחוקק עבורה חוקה מתאימה למדינה יהודית דמוקרטית, זאת אוטופיה בתולית?קולות אינם חסרים, מי שטוען להגברת הממשל, אחרים המבקשים לאשר « המסורת הדתית », אחרים הקוראים לחיזוק הרשות השופטת, קיימת גם קריאה לדמוקרטיה ישירה ועוד…הזדמנות פז לי להיזכר בדברי חכמה של הגנרל דה גול ערב בחירתו מחדש בסוף 1965. הוא התקומם נגד « משטר המפלגות », ששלטו בצרפת זמן רב. הוא טען נגד הרפובליקות השלישית והרביעית, שנחשבו כחסרות אונים מול הצורך לתמוך בהתפתחויות חיוביות ולפתור משברים הרסניים. הוא הכריז אז, בהרחבה, על מה מקומו ועמדתו של ראש המדינה: מעל המפלגתיות!!ההנהגה המתוחכמת ביותר לא תמלא את תעודותיו ללא הנחלת תרבות דמוקרטית שתחנך את העם והתנהלותו. חייב הוא יהיה לדרוש בחירתו האישית של כל מועמד לכהונה בכנסת ומשטר נשיאותי על מפלגתי, שיבחר על ידי רוב העם.נסיים עם ההגמוניה המפלצתית של מפלגות המפעילות ומעמידות בינן לבין עצמן את המועמדים העתידיים. כידוע, כל אלו אינם מוכרים לציבור הרחב אך אמורים לשרת בנאמנות את הצרכים הבלעדיים של ‘הארגון’ ולא של העם בעיקר.ישראל של המאה ה-21 היא עדיין המוקיון המושלם של הדמוקרטיה « הייצוגית » ללא נציגים אמתיים של האוכלוסייה היושבת בציון. היא סוטה לעבר דרכים המונעים כל משילות יציבה, נטולת עשיה למען שוויון בפרט ותיקון ההבליות החברתיות בכלל. למה? כי יותר מידי חמדנים, אנוכיים ותועלתנים משתקים כל קידומיה החברתיים, לצערי הרב!דמוקרטיה קלוקלת המסתירה תחת שטיחיה עוד ועוד קופות שרצים הנעלמות מעיני עם שלמרות זאת, עדיין מלא בתקווה, בציפייה ובאמונה שיום אחד מדינתו תזכה בפרס ישראל.הללויה עמי!