קריסה, דעיכה, קטסטרופה: כל כך הרבה מונחים שפולשים לחשיבה התבוסתנית של בני בלייעל. עלינו להתמודד עם מגמה פתולוגית זו, לנתח את מקורם של הנלוזות הללו ולהילחם נגד נביאי השקר, הפסדו-יודעי דבר הללו. הם צועקים בקול רם וברור שרק הפסקת אש בלתי נמנעת תוכל לשחרר את בני הערובה שכבר מתים ואת אלה שעדיין בחיים.
זה לא משנה להם, שהגרוע מכל עוד לפנינו, הכפלת 7 באוקטובר במספר ובעוצמה!
לא אכפת להם שחיילים חיים צריכים ללכת ולמות כדי להחזיר גופות, איפה נעלם המוסר?
חוסר הכשירות המטופש והמזיק הוא מעבר להבנה כאשר אחד ממנהיגיה מצהיר כי הוא דורש בחירות מיידיות ומקדם את חוסר ההתאמה החתרנית שלו בפני חסידיו ההפכפכים.
עם זאת, אין פסימיות בתוך לוחמנו, לא חיילינו, ולא הקצינים שלנו, אף אחד לא נחלש למרות האסונות וללא ספק יהיו עוד. מה שחשוב זה הניצחון, השמדת חמאס ומיגור כל כוחות הרשע סביב ישראל. אבל מזה בדיוק בנוי השיח התבוסתני, שהתערער על ידי הפוליטיקה הנמוכה, הנבזית, של חבורה ערמומית המשרתת אך ורק את עצמה: אין כבוד עצמי, אין תחושת רוממות, אין גאווה לאומית. למרות שהם מכחישים זאת, פוליטיקאים צבועים וזדוניים תמיד צופים, בסופו של דבר, את התרחשותו של אסון לוקאלי וייחודי. ליד הסיפור המעצב והמתמשך הזה של הכוחות האנטי-עממיים, של הכופרים היורקים על האומץ, ההקרבה העצמית והגבורה של העם בכללותו אנו נפגשים עם המראה הסוחף שלהם, המתמצא בכל ויודע הכול. דמויות אלו, כולן, פוליטיות, פרלמנטריות, צבאיות, משפטיות, מאז מלחמת ששת הימים, מתפארות, הן חנוקות מגאווה ויוהרה לכוחן, לשליטה שלהן, ליכולתן המדומה, למרות שכולם נכשלו, באופן בוטה וגס, מאז. הם שלחו, ללא תועלת, כי תמיד ללא מטרה עקבית וריבונית, למותם ולנכותם אלפי ילדינו, אבותינו ואחינו. הם תמיד השאירו את העם, את האומה, זועמים, מאוכזבים, נגעלים מהצורך לסבול תחת העול של הרמאים חסרי האונים מול ההיסטוריה. בקנה מידה כולל, המצב נראה נואש. זה שונה לחלוטין אם נשנה מיקוד, אם נסתכל על ההשלכות המקומיות, המרובות והבלתי צפויות של המלחמה הנוכחית. הרוב המכריע של העם מושרש באדמת אבותיו, גברים ונשים לא מפסיקים להתגייס, לעסוק בקרבות שיבטיחו את עתידם והתהוותם. אנחנו צריכים למחוק את התבוסתנות הרווחת.
אנחנו רוצים להילחם.
אנחנו רוצים ניצחון אמיתי.
אנחנו רוצים את חיסולה של הרוע.
אנחנו רוצים את מיגור כל הסכנות.
אנחנו רוצים את השמדת כל אלה שעדיין שואפים ל »פתרון הסופי של הבעיה היהודית » על ידי השמדת מדינת העברי של ישראל.
הודות לצעדים אלו, למדיניות ביטחונית איתנה, ברורה ובלתי מתפשרת, בני הערובה שלנו ישוחררו וישובו בשלום לבתיהם והמתים לקבר ישראל.