בשנת 1957 בכווית גיבשו יאסר ערפאת, ח’ליל אל־וזיר ומספר חברים אחרים באיגוד הסטודנטים הפלסטיניים, שני ניירות עמדה שהתוו את דרך התנועה והמאבק שבקשו להקים. ב־10 באוקטובר 1959 התקיים בכווית המפגש הרשמי הראשון של הפתח. השתתפו בו כ-20 נציגים של קבוצות פעילים מחתרתיות, בהם: יאסר ערפאת, ח’ליל אל־וזיר (אבו ג’יהאד), צלאח חלף (אבו איאד) וחאלד אל־חסן (אבו אל־סעיד), אשר בהמשך נודעו יחד עם פארוק קדומי (אבו לוטוף), שהצטרף מעט מאוחר יותר, כ »החמישייה » שהובילה את הפתח. הקבוצות שהם ייצגו כללו פחות מ-500 איש.