בניגוד לכך בשופטים ה’, כפי שכבר ציינו לעיל, האישה הזאת היא אם סיסרא – עם כל השלילה המשתמעת – החל מהרגע הראשון שאנו נפגשים עמה.
בשירת דבורה מוביל אותנו המשורר דרך סצנת הדמים של מפלת סיסרא עם השגב הנלווה של יעל אשר ביצעה את המעשה האיום, אל סצנת הארמון של אם-סיסרא וגבירותיה המצפות בדריכות לידיעות על הניצחון המיוחל על עם ישראל.