יונאס האמין שהעוצמה הטכנולוגית שנפלה בחלקה של האנושות בעידן המודרני אינה כוח שכולו ברכה. הוא סבר שמבחינה אתית דרושה לנו « הֵיריסטיקה של פחד », צורת חשיבה המושתתת על הרעיון שמידת האחריות תובעת מן האנושות שלא ליטול סיכונים מסוימים, משום שהם מאיימים על צלם האדם עצמו. ב’ציווי האחריות’ מסביר יונאס את האתיקה האנטי־אוטופית המפורשת הזו: לדידו, יש לתת קדימות לנבואת חורבן על פני תחזיות אופטימיות, מפני שהיכולות הטכנולוגיות החדשות שלנו מסוגלות להרוס את מה שהאבולוציה אפשרה לנו לבנות; יתר על כן, אין ביכולתנו לצפות באופן רציונלי את השלכותיהן של היכולות הללו. לנוכח האיומים הנשקפים לה, צריכה האנושות להתנהל ב »סוג חדש של ענווה ». הזהירות צריכה להפוך בסיס לכל פעולותינו כדי שלא נעמיד בסכנה את עצם הישרדותנו.