« חובה על חכמי לב וגדולים שבנו, לדרשם ולהבינם [=את הדעות והתכונות שהתגלו באומה לאורך השנים] בעיקרם ובשרשם; והכל בשביל שנגיע בכוח הדרישה לרשמים ברורים ולבסוף לבירור הכרת עצמותינו ומהותנו, שהיא נפש ישראל הכללית, ואיך נגלית בעולם בקורותינו ודברינו, במסבות ותהפוכות העתים עד היום הזה, ומזה נקיש על הבאות » (ר’ נחמן קרוכמל, ‘מורה נבוכי הזמן’)