במקרא אנו מוצאים עשרות עדויות לזעקתם-מחאתם של נביאי ישראל כלפי השחיתות השלטונית, והמפורסמת בהן היא זעקת הנביא ישעיהו הן על עבריינות של יחידים הן על שחיתותם של ראשי העם:
« שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים–כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם. » (ישעיהו א, כג)
בפסוק זה רמוזות עברות מובהקות של שחיתות שלטונית, הנראות קשורות להטיית הדין בעבור בצע כסף, שוחד ובקשיש.