צרפת חוותה זה עתה לילות של מהומות שנגרמו על ידי מותו של עבריין צעיר בעיר נאנטר שנהרג על ידי שוטר, המשפט הוא לבדו יצטרך לדון בעובדות הללו. בעקבות הטרגדיה הזו, פרצו הפרות סדר מרובות בשכונות הרגישות כביכול אך לא רק, למרבה הצער איש אינו יכול להעמיד פנים שהוא מופתע. המצב מוסבר בפשטות במילה אחת « רפיון »! במשך שנים שמענו את קינותיהם של נשמות טובות ושאר דיירי הסלונים אשר שאפו למצוא אלף תירוצים לעברייני הפרברים, ברובם מוסלמים מצפון אפריקה, תובעים את החברה באשמה. במקביל, התקשורת שתקה על התקיפות המרובות של שוטרים וכבאים במרגמות ואף בנשק חם; לא ניתן עוד לספור את מספר השוטרים והז’נדרמים שנפצעו, שנהרגו על ידי מתנקשים על ההגה. בכל פעם שמענו הערות מרגיעות מהממשלה המדגישות את שלוות המשטרה שספגה את הפיגועים. עבריינים ושאר חלאות הבינו מהר שהם לא מסתכנים בכלום ובעיקר שהם מלכי הרחוב כדי לכפות את החוקים והתנועה שלהם. אלו דור שלישי ורביע של מאגרים המסרבים להיקלט ולהיטמע בחינוך, בתרבות וברפובליקה הצרפתית. רפיון זה הוא הגורם האמיתי למצב שמחמיר מיום ליום בהיעדר דיכוי מבוקר העומד באתגרים הללו. לא המדיניות של העובדים הסוציאליים היא הפתרון, לא המיליארדים שנשפכו באותם פרברים, לא מאות המסגדים שנבנו, שנים של מדיניות זו הובילו אותנו להתפרעויות החוזרות ונשנות של היום. בואו נודה על האמת, אם המדינה לא תדחיק את ההתפרעויות הללו בכוח – במידת הצורך על ידי מתן פקודה לירות בפורעים חמושים – אל לנו להיות מופתעים כשאזרחי צרפת ייקחו את החוק לידיים. ללא צל של ספק יהיו ארוגים, זה בטוח, והנשמות הטובות, הנאורות ימשיכו להיות מופתעות ולהוזיל דמעה! רפיון מייצר כאוס!! אם הממשלה לא תבין זאת ותמשיך להרגיע ב »קריאות לרגיעה » שלא נשמעות אצל הפורעים, היא תהיה אחראית ישירות לאנדרולומוסיה שתגרום ביום מן הימים למלחמת אזרחים אמיתית! (רוני אקריש)